|
נוצות האווז שריפדו את חיי
מתעופפות למחוזות רחוקים-
עם הרוח
הרוח שמילאה את חדרי
חרוכה קצוותיה שרופים
מהולים קורטוב של עובש
נשיקת ירח
נמחתה ממצחי
והכוכב בליבי
דועך והולך
ודועך
לא נותר לי אלא לעצום עיניי ולחכות עד יעבור זעם
עד תשוב התמימות לשכון בי
לצד אהוב.
האמנם? |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.