כל מה שרצתה הוא שיציל אותה. ברוב המקרים היא הצילה את עצמה
בלית ברירה, כי הוא לא בא, אבל היא רצתה שהוא יציל אותה. ולא
היו חסרות לו הזדמנויות.

כשהייתה קטנה אהבה תמיד ללכת על הקצה של המדרכה, לראות עד כמה
מהירה תהיה התגובה שלה אם היא תיפול, ואם זה יגרום לו לבוא. לא
פעם היא נפלה. פעם שברה יד, פעם אף. אבל כשבכתה, זה לא היה
בגלל שכאב לה, וכאב לה, מאוד. אלא בגלל שהוא לא בא.

כולם חשבו שהיא הרפתקנית, אוהבת להסתכן, אבל היא בסך הכל ניסתה
לגרום לו לבוא. רק פעם אחת, שיציל אותה. זה כל מה שהיא ביקשה.
אבל הוא אף פעם לא בא. לא כשהיא הייתה מעורבת בתאונות דרכים,
לא כשהייתה באיזור פיגוע, ולא כאשר פרצו לה לבית, ולקחו את
חפציה ותמימותה.

לפעמים קראה לו בשמו, לפעמים סיכנה את עצמה בכוונה. לפעמים
חשבה שראתה אותו, שסוף סוף הוא יציל אותה! אך רק כשהתייאשה,
כשסוף סוף נמאס לחיים ממנה, היא פגשה אותו, שם למעלה. הוא לימד
אותה לעבור דרך קירות, לשלוח קרניים אולטרה-סגולות מהעיניים,
לעוף.. אבל היא אף פעם לא סלחה לו על שלא בא. כל מה שרצתה הוא
שיציל אותה.