פותח שוב את העיניים
בציפיה לתחושה חדשה
התחושה שלא קיימת אף פעם
התחושה המאכזבת תמיד מגיעה
כמה דקות לאחר הזריחה
אותה הרגשה ריקנית
הרגשה שאין כלום באוויר
אני מתעורר ומקווה שתגיע הגאולה
משהו שיגאול אותה מאותה הרגשה רעה
אבל אין לי שום עזרה
תמיד מגיעה אותה אכזבה
מתעורר ומחפש עוד ריגוש
ומקווה לפתוח את העיניים בהרגשה חדשה
אבל בבוקר, שוב, מרגיש את אותה ריקנות
מחפש את האהבה שלי, את הנפש התאומה
את אותה אחת שאוכל לבכות לה
ולקרוא לה אהבה.
מחפש, ומחפש...והנפש שלי נאנסת
הרגשות נמעכים ועוד גוף חסר משמעות
עובר כמו סרט נע מתחת לסדינים
וכל מה שנותר לי לחשוב
שאם אותה ריקנות נמשכת
חיי פשוט אינם שווים
וגם מחר יבוא אותו יום,
בוא אפתח את העיניים
ואצפה ואקווה להרגיש הרגשה שונה
ואתאכזב, כרגיל, עם אותה הרגשה
ועם המועקה שלא נגמרת
שנקראת אכזבה |
