[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פותח שוב את העיניים
בציפיה לתחושה חדשה
התחושה שלא קיימת אף פעם
התחושה המאכזבת תמיד מגיעה
כמה דקות לאחר הזריחה
אותה הרגשה ריקנית
הרגשה שאין כלום באוויר

אני מתעורר ומקווה שתגיע הגאולה
משהו שיגאול אותה מאותה הרגשה רעה
אבל אין לי שום עזרה
תמיד מגיעה אותה אכזבה

מתעורר ומחפש עוד ריגוש
ומקווה לפתוח את העיניים בהרגשה חדשה
אבל בבוקר, שוב, מרגיש את אותה ריקנות
מחפש את האהבה שלי, את הנפש התאומה
את אותה אחת שאוכל לבכות לה
ולקרוא לה אהבה.

מחפש, ומחפש...והנפש שלי נאנסת
הרגשות נמעכים ועוד גוף חסר משמעות
עובר כמו סרט נע מתחת לסדינים
וכל מה שנותר לי לחשוב
שאם אותה ריקנות נמשכת
חיי פשוט אינם שווים

וגם מחר יבוא אותו יום,
בוא אפתח את העיניים
ואצפה ואקווה להרגיש הרגשה שונה
ואתאכזב, כרגיל, עם אותה הרגשה
ועם המועקה שלא נגמרת
שנקראת אכזבה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה תמיד כשאני
מביא לחברה שלי
פרחים בלי סיבה,
היא יודעת שיש
לכך סיבה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/3/02 7:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ון סיקס פלטשר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה