נקרע גופה הענוג, הושחת על ידי.
בסכין אהבה חתכתי לאיטי אותה.
בגרזן של רצון, עשיתי מה שכרת את חלומה.
ועיניי לא יכלו להסיר מבטי מדמה.
דימעה קטנה מעיניה יצאה
שאלה אותי שאלת אהבה
וכול רצוני לא מצא לה תשובה
לא מצא תשובה לשאלה כו פשוטה.
זיכרון של מיטה רוטטה
עלה בליבי הקפוא למחצה
כאב בחזי הוא העלה
כאב על שיברון האהבה.
מבטי נסוג לעולם הדממה
בושתי כבר מזמן התכווצה
ועל בדל לשוני ניסתה לעלות מילת סליחה
ואף אותה דימעתי מחתה.
התרוממה המלאכית ששכבה במיטה
ניסתה לנחש מה עובר בליבי, לב הפלדה.
ושוב בדימעתה שאלה אותי שאלה
שאלת אהבה.
התחברו להן שתי הדמעות
בדממה השותקת ניתנו כל התשובות
ובחיבוק גדול אותי המלאכית אליה משכה.
דימעותיה מסרו כי לי היא סלחה. |
