אתה תבוא לאסוף אותי עם האוטו שלך ותצפצף כשתגיע לרחוב. השכנה
ממול שוב תסתכל עלינו בחשדנות. אני אלבש את השמלה הורודה שלי
עם הכתפיות הדקות.
זו שאימא שלי אמרה שהיא נראת כמו סמרטוט ואתה דווקא אמרת
שאהבת.
אני אזכור לא ללבוש חזייה, כי ככה לדעתך זה יותר יפה. אני אבוא
יחפה.
אני אכנס לאוטו שלך ואתה תתן לי נשיקה. אח"כ תתחיל לנסוע ותוך
כדי תשאל אותי:
"מה העינינים מתוקה?" אני אחייך אליך ואתה תלטף לי את הראש
בהבנה.
ברדיו נשמע גלגל"צ ואתה תדליק לנו סיגריה. בהתחלה אני אסרב
בביישנות, אבל אתה תדחק בי ואני אכנע, ובסוף אעשן אותה.
נגיע לים, למקום חנייה, שכאילו שמור רק לנו כל השנה. לידנו
הקראוון של שני הזקנים והכלב, שפעם סיפרו לך שהם מתכננים נסיעה
מסביב לעולם.
נצא מהאוטו, נשאיר את הרדיו דלוק ונלך לשתות תה עם נענע בשקט.
אתה תשלם למלצרית והיא תחייך אליי חזרה. משום מה, ברגעים האלה
אני תמיד נראית מהורהרת קמעה. נלך חזרה לאוטו, נשב ונסתכל על
הים.
אתה תלטף לי את השיער ואני אגיד, הפעם, עד כאן.
זהו אבי, אני התגברתי, ממזמן.
7.12.2000
23:50 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.