ההיא מהסוף / לבד |
יחפה על שדה גחלים
בוערים.
ששורפים את בהונותיי.
שמספרים לי סיפור חיים.
ועכשיו אני לבד
וכבר קיבלתי זאת
וכל מי שהיה- עזב
וכשעזבו-
זה כבר לא כאב.
עכשיו אני מתה.
כבר כמה ימים.
מחכה למישהו, למשהו
שיחזיר אותי לחיים.
והוא לא מגיע.
ואני מחכה.
כאן.
כל יום.
באותו מקום.
באותה שעה.
כל שעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|