|
עכשיו אני לבד
יחפה על שדה גחלים
בוערים.
ששורפים את בהונותיי.
שמספרים לי סיפור חיים.
ועכשיו אני לבד
וכבר קיבלתי זאת
וכל מי שהיה- עזב
וכשעזבו-
זה כבר לא כאב.
עכשיו אני מתה.
כבר כמה ימים.
מחכה למישהו, למשהו
שיחזיר אותי לחיים.
והוא לא מגיע.
ואני מחכה.
כאן.
כל יום.
באותו מקום.
באותה שעה.
כל שעה. |
|
|
קוטאותי הוא סתם
טמבל!
וטוב שהוא כבר
לא בקבוצה שלי!
פיני גרשון,
מנפץ מיתוסים
בעזרת ידע רב,
וקסם אישי, עוד
יותר רב! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.