|
"על מה את מסתכלת"?
"סתם"
"את יודעת שאני לא אוהב שאומרים סתם"
"עוד לוין מסריח"
"איך את יודעת"?
"כי הוא מנצנץ וזז"
"אה".
ושוב אני מוצאת את עצמי יושבת באוטו שלך שחונה על יד הבית שלי
ומתאמצת לא להתעצבן עלייך. לא כל כך מצליח לי. כרגיל. אתה שוב
מסביר שיש עוד דברים חוץ מתמר, יש עוד חיים, ובקיצור חוזר על
מה שכבר אמרו אחרים. ושוב שוכבים. |
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.