לקחת אותי לנסיעת מבחן ואז החלטת שזה לא הרכב שעליו תרצה לנהוג
לאורך זמן. אתה לא מבין, עם כל נסיעת מבחן ערך הרכב יורד. ועל
הרכב הזה עשו כבר כל כך הרבה נסיעות...
אתה חושב לעצמך: "אני די אוהב את הרכב הזה, אבל יש כל כך הרבה
דגמים בשוק... אני בכלל רוצה לקנות אוטו עכשיו? לא, אני לא
יכול להרשות לעצמי!"
ואני חושבת לעצמי שאני רק צריכה לשרוד את נסיעת המבחן הזו
וזהו, בלי החלפות בעלים לא סדירות. רק שהם לא יגלו את השריטה
בכנף ויהיה בסדר, אבל בסוף תמיד מבחינים באיזה רעש חשוד
מהמנוע.
אתה מסתבך עם תירוצים (האמת שהתקציב שלי מצומצם) ואני לא פחות
(המנוע קצת קר! קח עוד סיבוב!) אבל בסופו של דבר, שנינו יודעים
שמשהו ברכב דפוק.
ברור, בסוף יהיה מישהו שיתפשר בלית ברירה, ואתה תמצא רכב עם
קלאץ' אדיר, אבל עד אז, אתה תלך ברגל, תחלוף לידי, תעביר יד על
מכסה המנוע.
אתה תגיד: איי... כמה חבל.
ואני אשיב: איי... יכולת להיות שלי, אילולא ההגה הדפוק, הריפוד
הקרוע ועוד כמה פגמים קטנים.
יכולת להיות שלי, אילולא.


מוקדש למיכאל