בראשית
לא היה דבר
גם לא סימן חיים.

חוקרים אמיצים ששלחנו אל הקוטב
חזרו כולם מצוננים.

רוח אלוהים המזרחית
שוטטה לה על המים
והתאמנה בלחמסן את החגים.

[הערה בסוגריים מרובעים:
היה כתוב בהורוסקופ שלי
לפני כמה ימים
"הקשיבי לגופך"
(או שהוא יצעק)

וגם, "אל תתגרי בגורלך"
(או שהוא יצחק)

סגרי סוגריים מרובעים אחריך,
אפשר לחשוב
שנולדת באוטובוס
] ועכשיו חזרה -
כבר בראשית
לא היה כל צליל.
גם לא הצפצוף מחמם הבשר
של התא הקולי.

אשליות אופטיות בצורת טיפות עיניים
נזלו לנו על הפנים.

ואז הגענו אל המאורות הגדולים
(מתים כולם, אגב)
עשינו אותם בנאון
כי זה יותר חסכוני.

על החיות התעכבנו לא מעט
במיוחד על החתולים
בראנו אותם בצלמנו
רכים אבל שורטניים.

כשהגיע הזמן לעשות לנו אדם
היינו כבר מאוד עייפים
לא כללנו אותו בפורטפוליו
זה סיפור לא לגמרי נעים.

ואז היתה שבת
נחנו כל כך קשה
קראנו את כל העיתונים

חשבנו כבר על ספר שמות
אחרי חיסול כמה חשבונות זניחים

אבל בראשית

בראשית
היה הכלום
והוא עדיין מאכל לנו את הפנים.