"שלום רב!
הנדון: שחרורה של המאושפזת  מספר 76536746 הידועה בשמה גיתית
או בכינויה "מי בא נגדי מכות??".
אבקש לשחרר את המאושפזת מבית החולים המעפן שלנו, משום שהיא
מפרה את השקט בלילות ע"י יללות, חשודה בהרעלת הצוות, מואשמת
בהטלת מימה במסדרון, ידועה כנותנת מכות וסוררת וכסתם פרחה
מגעילולה.
לדעתי גיתית היא ילדה רגועה ושלווה שמקומה מחוץ לכותלי בית
החולים שלנו, ואני אומרת זאת בלי קשר לעובדה שאקדחה צמוד לי
לרקה.
אבקש לשחררה, בבקשה קחו אותה, בבקשה!!
הצוות ואנוכי השתכנענו ששום תרופה לא תעזור, שום סם לא ירפא.
לראשונה הצוות התייאש ממטופלת.
היא הגיעה כילדה טובה וחייכנית יחד עם אחת, נו איך קראו לה,
סיקית אהה כן סיקית אחת. שתיהם הגיעו בגיל 10, אך שנה לאחר
שצצו סיקית ברחה דרך מחילה אותה יצרה מכפית. גיתית הייתה שבורה
ומאז הייתה סוררת ומטורפת ממש. היא לא מצאה אחות כמו סיקית
ההיא, אבל התחברה מאוד עם ליקוויד אחת ועם עוד מופרע אחד. כך
חלפו להם השנים וגיתית הדרדרה מאוד. אני כבר לא ישנה בלילות
בגללה, זה טירוף היא פסיכית לגמרי, קחו אותה.
פעם אחת היא נשכה אותי. ומאז עברתי 20 דירות כי היא מטרידה
אותי, קחו אותה, לבית כלא, כן כן, זה מקום טוב בשבילה, או איזה
אי בודד, עוד יותר טוב."

מכתב שנכתב בידי מיצי גור, מאושפזת אף היא בבית החולים, שחשבה
כל חיה שהיא מנהלת בית החולים. המכתב נכתב בדקות האחרונות
לחייה, דקות אחדות לאחר שסיימה אותו, נכנסה גיתית לחדרה וזרקה
עלייה נעל.