|
הזמן שעובר לא מרפא את הפצעים
רק מכסה אותם במין שכבה דקיקה, שקופה
של חומר הגנה שביר.
וכל אישה שנכנסת לי
לחיים או למיטה
רק מזכירה לי כמה טוב שזה היה
כשהיית כאן אתי ולידי.
ועכשיו
את בקצה השני של העולם
בקצה השני של החיים
ואני רחוק ולא מרגיש.
עוד שכבה דקיקה שקופה
מעל פצעים שלעולם לא
[סין, אוגוסט 1995]
|
|
|
בוא נשחק משחק:
אני סלוגן,
אתה קורא אותי,
אני ממש
מצחיקה,
אתה ממש צוחק.
המשחק הזה דפוק,
בוא נודה באמת,
אני כוסית ואתה
פשוט לא.
זאטוטה
פסיכודלית,
משחקי תפקידים
זה לא הקטע שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.