|
הידיים שלנו נוגעות מעט
מספרות שנים
מספרות אותנו
כשהכל צהוב
וגשם יורד על החול
אנחנו עפים
למעלה לבן
היד שלך מחבקת
השניה מספרת אותך
סיפורי שנות הריק
שנות הריק הרבות
אולי תיקח אותי אליך
אולי לא
אולי אחזור לשדות כחולים
ואזכור שהיו פעם צהובים
או אולי אטייל במדרכות עירך
ואזכר שהיה חם פעם
שהיה איתך
אתה רואה את האבק בעיניי?
העיניים שלך נקיות כמו שלג
=============================
הלב שלי צועק לי
מאותת, מתחנן
אל תעזבי אותי
אל תתני לי ללכת לבד
חשוך בחוץ
לא רואים דבר
איך אדע לאן אלך?
ואם אתקל בדברים?
ואם אפול?
אני מפחד להפצע
או אולי אפילו למות
מצד שני כבר קר לי כאן
עליי להמשיך בנדודי הסתיו
אולי אגלה דברים יפים
אני מבולבל
אעזוב אותך לאט לאט
and I hope that I won't fall in love with you
falling in love makes me blue |
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.