היא שכבה לידי במיטה, עם רגל אחת שלה על הרגל שלי, היד שלה על
החזה שלי, והשיער המשגע שלה מפוזר על הכרית.
"אני רוצה לספר לך סיפור", היא אמרה וחייכה עם עיניים עצומות.
ידעתי שאותו רגע שיש בה משהו מיוחד. וידעתי שאני אוהב אותה.
"בן אדם נפלא נולד לפני הרבה שנים.. וכשהוא נולד, ההורים שלו
וכל מי שראה אותו ידעו שיש בו משהו מיוחד. הם לא יכלו לשים את
האצבע על הדבר המסוים שהיה בו, אבל הם ידעו שיום אחד דברים
נפלאים יצאו ממנו.
"השנים חלפו, והילד גדל להיות נער יפהפה. עדיין אף אחד לא ידע
מה היה בו ששיגע את כולם מסביבו.
"ביום ההולדת ה- 18 שלו, החברים והמשפחה ארגנו לו מסיבה גדולה.
והיה שם איש אחד שהוא אף פעם לא ראה לפני, שבא אליו ונתן לו
קופסא. אחרי זה, הוא פשוט יצא."


"האיש עם הקופסא גר ביער. 'אנשים כל הזמן יוצרים הרס וכאב ואני
רוצה להתרחק מכל זה' הוא אמר. וככה הוא חי את החיים שלו; לגמרי
לבד, לגמרי מאושר, לגמרי שלם.
"יום אחד, כשהוא טייל ביער, הוא ראה פרפר מדהים. הפרפר היה
בגודל של כדור, צבעוני כמו הקשת, וזוהר כמו השמש. הוא שם אותו
בעדינות בידיו וחשב לעצמו 'זה יצור מיוחד במינו. יצור מיוחד
מדיי בשביל לחיות בעולם הזה, מושלם מדיי בשביל לחיות ככה בטבע,
אז אני אקפיא אותו עד שאני אפגוש אדם מדהים שיהיה ראוי למתנה
הזאת".


"הנער פתח את הקופסא ובתוכה היה פרפר קפוא בתוך צנצנת עגולה.
הוא שם את הצנצנת בידיו ותוך שתי שניות הזכוכית התנפצה, הקרח
נמס, והפרפר התחיל להזיז את כנפיו.
"הנער איבד פעימה. הוא חשב לעצמו 'וואו. זה הדבר הכי יפה
שראיתי מימי. אני מרגיש כאילו אני אוהב את הפרפר הזה. אני מנסה
לתאר לעצמי איך זה יהיה להכיר את אהבת האמת שלי ככה.. אם בשניה
שאני אראה אותה, אני אוכל לשבור את כל המחסומים שבה, לשחרר
אותה מהבעיות שלה, לשחרר את הדעת, לחמם לה את הלב, לגרום לה
לעוף!'.
"אז הוא שמר את הפרפר. והזמן חלף. רוב הפרפרים לא חיים יותר
מכמה ימים, אבל הפרפר הזה היה איתו כבר חמש שנים. ותנחש מה? זה
היה ביומולדת 23 שלו והחבר הכי טוב שלו לקח אותו לפאב.
"תוך כדי שהם ישבו שם, האיש ראה מישהי יושבת רחוק ממנו. כל מה
שהוא ראה זה את הגב שלה, שיער ארוך ויפה, קצה של רגל סקסית,
יד, ואת הראש שלה זז קצת. 'היא הפרפר שלי' חשב לעצמו והתחיל
ללכת לכיוונה.
"הוא עדיין לא ראה אותה, אבל הוא עמד ממש קרוב אליה, כמעט נוגע
בה. הוא הסתכל על הברמן ואמר 'סקס און דה ביץ' בבקשה'. היא
הסתובבה אליו, עם העיניים הירוקות העמוקות שלה, השיער החום
שהיה כל כך רך שהרגיש כמו משי, חייכה ואמרה 'זה המשקה האהוב
עליי'."

היא סיימה את הסיפור שלה והסתובבה על הגב.
כל מה שיכולתי להגיד אחרי ששמעתי את הסיפור המדהים שלה היה "את
רוצה להיות הפרפר שלי?".

שרון, את לא יודעת את זה, אבל זה מוקדש לך.