יולי ויצמן / אור לבן |
אני לא יכולה באור הזה,
באור לבן, רואים את כל הצלקות.
אור מפוזר כמו שלמדתי פעם בביצפר לציור,
כשלא רואים את הצללים,
כשהכל שטוח,
כשאתה מסתכל אלי בעיניים האלה שלך,
והדמעה העגלגלה שיורדת במורד הלחי שלי
פתאום כל כך בולטת...
אל תשאל בי לגדולה ולחוסן רוחני,
אני חלשה כמו עלה נידף ברוח
מול השאלות ההגיוניות כל כך שלך,
אין בי תשובות לרציונאל הזה,
מה אוכל לומר?
שאהבתי אותו?!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|