|
מעטה של מועקה
אני מנסה בכוח להתפשט
אבל המועקה חודרת מתחת לעור.
ואני ביקשתי קצת "דפרקסאן" עם ברנדי.
הרוח לא מבדרת את שיערי-
היא סוטרת בפני.
כאב עצום שמתפרק לרבבות מכאובים קטנים,
שמתקבצים
לכאב אחד גדול ללא נשוא.
לא הקש האחרון הוא ששבר את גבי
לא הכאב הקטן, הסופי
אלא הידיעה
שיש עוד הרבה מה לראות.
והעיניים שלי כבר נעצמות
מטושטשות ואדומות
(זה בטח בגלל ה"דפרקסאן" והברנדי)
אני קורסת תחת המועקה
אני קורסת תחתיה
אני קורסת
אני
דפרקסאן- כדורים פסיכיאטרים נוגדי דיכאון. |
|
|
בחורה זה כמו
בריכה, לפני
שקופצים לתוכה
צריך לוודא שהיא
רטובה
חרגול בידע
תאורטי בלבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.