אני יושב בבית מול הטלויזיה. מצד ימין פרינגלס חריף ושתייה,
המון שתייה. מצד שמאל מאפרה מלאה בדלי סיגריות לא גמורות,
עטיפות של מסטיקים, חתיכות של חוט דנטלי והשאריות של רגשותיי
הלאומיים. אני מעביר ערוץ בטלויזיה, עובר בן ערוצים אירופאים
שונים. אם הייתי יודע איטלקית וצרפתית הייתי יכול לראות שלושה
פרקים שונים של היפים והאמיצים באותו הזמן. חבל שאני לא יודע
איטלקית וצרפתית. בעצם, אולי מזל שאני לא יודע. אז אני אעבור
לערוצים שאני כן מבין מה הולך שם, אני מעביר לבי.בי.סי, בזמן
האחרון יש שם רק תוכניות בישול שבכולן מבשלים את אותם המתכונים
- משהו עם שרימפס, ומשהו עם פלפלים.
הבא בתור - ערוץ שתיים, אוף, כל הזמן אותה תוכנית, קוראים לה
"מבזק מיוחד" או משהו כזה. בהתחלה היה כיף לראות אותה והכל -
פצצת רייטינג, היה בה משהו שכל אחד יאהב - פיצוצים ואפקטים
ויזואלים, דרמות ובכי קורע לב, ולפעמים אנשים שיש להם הרבה א',
ח' וע' בשם ובשפה צועקים מה יהיה בפרק הבא.
לפעמים לסקרנים ולמלומדים יש מה לראות כשאיזו בטן עם כל מה
שבתוכו יוצאת החוצה. אותי הקטע הזה כל פעם מחדש קורע מצחוק.
חוץ מעכשיו, בדיחות האלו חוזרות על עצמן הרבה יותר מדי. והגיע
הזמן שהם יחדשו משהו. אבל עכשיו הם יוצאים פרסומות - אבקת
כביסה, תנורי אפייה, ניתוחים פלסטיים ואיטליה, כאילו רק
בורגניות מזדקנות רואות טלויזיה.
עוד יום שהתבזבז מול הטלויזיה הריקנית, אם הם לא יביאו איזה
שינוי אני עוד עלול לסגור את הטלויזיה ולעשות משהו עם עצמי!
אני יושב בבית מול הטלויזיה, מעוצבן קלות, עוד פעם אותה
תוכנית. שינו קצת את הכותרת: "שידור מיוחד", ואת המיקום של
האולפן. הביאו את התוכנית בעיתוי מעט מוזר - באמצע משחק כדורגל
שרציתי לראות. בערוץ הספורט משדרים את המשחק, בערוץ הראשון את
הפיגוע, בסינמה זהב יש את אולגה ההולנדית ושני הכשרונות
המיוחדים שלה, ואני לא יודע מה לראות.
בן פיצוץ לגול לחזה לתאונה לנבדל למציצה אני עוצר לרגע בערוץ
דתיים - ומוצא את התוכנית האולטימטיבית - מצד ימין מכבי חיפה,
מצד שמאל חילופי אש, ולמטה רצות פרסומות להלבשה תחתונה. אחרי
כמה ימים הסידור הזה מתחיל לחזור על עצמו, אבל הם מגוונים ומדי
פעם מביאים איזה מונדיאל, חילופי אש או מידת חזיה גדולה יותר.
בחגים הם שמים מוזיקת נאו-מטאל ואיש שצועק את כל השמות לאבר
המין הנשי שקיימים, וגם כמה שלא. גן - עדן. למרות שאני קצת
מתגעגע לשרימפס ולפלפלים מהבי.בי.סי, שיוסיפו גם לזה איזו
פינה. אפילו איטלקית וצרפתית בא לי ללמוד פתאום.
אני כבר שבוע שלם יושב מול מסף מפוצל, ועכשיו אני בטוח בזה
כשאני אתפוצץ כולם יהיו מרוכזים באיזו איטלקיה כדורגלנית
ואפילו הצלם לא יתרגש כשהעדשה תקלוט אותי, ואז את הרגל שלי,
מונת במרחק מטרים ספורין ממני, שעונה על פרסומת לכבלים
הדיגיטלים.