[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זיו גליקמן
/
הילדה מהספר

"מוישל'ה, בוא, עושים קידוש". שוב מפריעים לי. "רק שניה, אני
מגיע". נו, עוד קצת, כן, כן, הבחורה מהטלוויזיה, כן, היא יפה,
אה, זהו. נשימה עמוקה. לרחוץ פנים. לסדר את השיער.
"מוישל'ה, מה קרה?, טבעת בשירותים?, נו טוב, אנחנו רוצים
להתחיל, תסדר את הכיפה."
"ברוך אתה ה' אלוקיינו מלך העולם..."
מוישל'ה, מוישל'ה, מוישל'ה. שיעזבו אותי במנוחה כבר.

קוראים לי משה ואני בן 14. אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי
לפני שנה ועשה, ועדיין עושה אותי איש רע מאוד. אני סתם כותב את
זה, בטח אני לא אראה את זה אף פעם.
לפני שנה, היה זה יום ראשון, אחרי שחזרתי מבית הספר שאני לומד
בו - "חיי שרה",
ישבתי בחדר וקראתי בספר החדש שלקחתי מהספרייה.
הספר היה על ילדה אחת וסיפרו עליה וכל מה שקורה לה. זה היה
משעמם מאוד, אבל קראתי וקראתי והגעתי למקום שבו תיארו את
הילדה. כתבו שהיא יפה ושיש לה צמות ואני התחלתי לדמיין את
הילדה היפה הזאת בראש. פתאום, בזמן שחשבתי על הילדה מהספר,
הרגשתי משהו למטה. נו, ה...הזה שלי זז. הבולבול שלי.
לא הבנתי מה קורה ורצתי לשירותים. בשירותים הורדתי את המכנסיים
ואת התחתונים ולא ראיתי שום דבר משונה אז עזבתי את זה.
טוב, היום המשיך כרגיל ואני כבר שכחתי מהילדה. ככה לפחות זה
היה נראה.
בערב נכנסתי להתקלח ובאמצע שאני מתקלח, בלי לשים לב, התחלתי
לחשוב על הילדה מהספר.
תיארתי לעצמי בראש כמה היא יפה ובטח היא גם חכמה ופתאום שוב,
הרגשתי בבולבול.
הסתכלתי למטה וראיתי שהוא זז. נגעתי בו והרגשתי שהוא נהיה קצת
קשה.
כשנגעתי זה היה נעים אז המשכתי ולאט לאט הוא נהיה קשה מאוד.
ליטפתי אותו והיה לי כיף ונעים. נהניתי ולא חשבתי על המשמעות
של מה שאני עושה.
ככל שליטפתי יותר מהר זה היה חם ויותר טוב אז המשכתי במשך כמה
דקות.
ואז...קרה משהו. עכשיו אני כבר יודע מה זה אבל אז...
פתאום השפריץ לבן מאיפה שיוצא הפיפי. הייתי מבולבל. לא ידעתי
מה לעשות.
במשך השנה שעברה מאז התעניינתי וקראתי על זה בסתר. גיליתי על
אונן מהתנ"ך ואת המשמעות של זה. ככל שהזמן עובר אני מרגיש עם
זה רע יותר.
אבל במשך הזמן גם המשכתי לעשות לי נעים וחם ולהשפריץ נוזל לבן.
במקלחת. טוב...גם בשירותים.
אני יודע שזה אסור אבל אני לא יכול להפסיק. אני לא יודע מה
לעשות. לפעמים אני בוכה בלילה. בלי שאף אחד יראה. אם אבא יידע
הוא יהרוג אותי.
רק בדבר אחד אני מחזיק מעמד. יש לי חוק פרטי. בשבת אני לא עושה
את זה.
כל לילה לפני שאני הולך לישון אני מתפלל לה' שיסלח לי על זה
שאני ילד רע ושיעשה אותי חזק שאני אוכל להפסיק לעשות את זה,
לאונן.
וכל לילה בזמן שאני ישן אני חולם על הילדה מהספר ואייך שהיה
יותר טוב לפניה.


"ברוך אתה ה' אלוקיינו מלך העולם
 אשר בחר בנו מכל העמים
 ונתן לנו את תורתו
 ברוך אתה ה' נותן התורה"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזוב אותך
משטויות, כשאני
באמת צמא אני
שותה כבש


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/3/02 0:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זיו גליקמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה