|
הלילות ארוכים
והחיים קצרים
ואנחנו שנינו כל כך בודדים.
את שם ואני פה
ולעולם לא נמצא את הדרך לחזור.
כמו לויתנים בים של יגון
מחפשים את הדרך לחוף.
הלילות ארוכים
והחיים קצרים
ואנחנו שנינו כל כך שונים. |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.