מסע בעקבות ע. סטלן

ביקורת על ספר שכזה, איננה יכולה להתחיל ללא חווית הקניה
הנלווית אליו, החוויה המשתווה רק לקנית קונדומים במידה קטנה או
תחבושות לספיגה מוגברת.
חווית הקניה שלי התחילה בחנות הספרים סטימצקי בקניון בבאר שבע,
לאחר חיפוש על המדפים תחת הגדרות שונות כגון עיון, מקור, הדרכה
זיהיתי את אחת המוכרות כמי שלומדת יחד איתי במחלקה, יפה, עכשיו
כל המחלקה תלמד על הרגלי העישון שלי.
ניגשתי אליה ושאלתי אותה בדיסקרטיות אם יש להם את הספר, היא
אמרה ששמעה עליו ומייד ניגשה לערוך דיון עם המוכרת השניה, האם
נותרו ספרים נוספים, לאחר דיון קצר, לו היו עדים כל האנשים
בחנות, היא חזרה אלי ואמרה שהספר נגמר. אבל, יש ברשותם ספרים
נוספים בסגנון, תוך כדי קריצה רבת משמעות. השבתי בשלילה ואמרתי
להגנתי שזו מתנה, אם כך היא אמרה תיגש, תנסה בחנות השנייה.
ניגשתי לחנות השנייה חנות ספרי, הפעם שתי המוכרות היו נשים
מבוגרות, בגיל של אימי אשר היו מחופשות למכשפות, לאחר חיפוש
קצר, שוב תחת הגדרות מיסתוריות, ניגשתי למוכרת הנחמדה יותר, עד
כמה שמכשפה יכולה להיות נחמדה. ביעילות היא שלפה לי את הספר
מבין המדפים ושלחה אותי לעבר הקופה, בקופה המכשפה השנייה מבלי
להביט לעברי אמרה לי את המחיר והוסיפה "מגיע לך עיתון ידיעות
אם אתה רוצה לקרוא את החדשות?".

בעקבות חוויה מצמררת זו מיהרתי להגיע הביתה להתרווח בספה
בתקווה שהספר יצדיק את המאמץ הרב שהושקע בו, ישבתי וקראתי את
סיפור חייו של ע. סטלן, אשר עד היום אינני יודע את שמו או את
גילו האמיתי, את מסעותיו ברחבי העולם את הסטלות אשר הוא עבר
ולרגע היה נדמה שאני קורא את סיפור חיי. אמנם תחת שם אחר אבל
משהו כאן היה לי מוכר, היתכן שכל סטלן עובר מסלול זהה בעולם?
היתכן כי כל סטלן מגיע לתובנות על משמעות העישון? היכן היינו
כולנו ומדוע הוא הראשון?

הספר נפתח בהקדמה של המחבר, היכולת לתאר את השפעת הסם דומה
לאופן בו נתאר לעיוור מהם צבעים, בלתי אפשרית! מכאן הספר ממשיך
למסלול חייו של ע' הצגת חבריו והחוויות השונות אשר עברו עליו
ברחבי העולם, הספר מלווה בתאורים על אופן העישון, הבדלים בין
תרבויות שונות, דרכי גלגול והכנת באנגים, אך כאן טמונה הבעיה
שלו, אם הספר מיועד לנו הקוראים אז ניתן לוותר על כל התאורים
האלו של איך מכינים באנג, ואם הספר מיועד לאותם עיוורים אזי
מראש הוא מיותר, הרי זה כמו ללמד חרד לבשל צלעות חזיר.
לאורכו של הספר מובעים דוגמאות של מפורסמים אשר כמונו זכו
לטעום ממתת האל, רב הדוגמאות ידועות ואינן מתבססות על חומר
כתוב, אך מעניין מה אותם מפורסמים היו אומרים על פרסום זה.

בסופו של הספר מצורף לקסיקון מילים ומדריך לסטלן המעוניין
להתקדם ולהתפתח, לקסיקון המילים טוב אך ככל סלנג הוא צפוי
לשינויים עם הזמן או ממקום למקום אך עדיין רוב המילים בו
שימושיות, בעיה נוספת עם הלקסיקון היא בדוגמאות לשימוש במילים.
רצה המחבר להציג בפנינו את אופן השימוש במילה ולכן כתב דוגמה
קצרה, התוצאה לאחר כמה מילים מתחילה לעצבן את הקורא ומשווה
לספר עיון בפינת הסלנג של מוסף זניח בעיתון ידיעות.

המדריך לסטלן, הפיתרון לכל סטלן מתחיל אשר שאל שאלות ועד היום
חיפש תשובה באינטרנט, איך מגדלים, איך מכינים ספייס קוקיס.
אבל, כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. "פתח כל ספר בישול וחפש
מתכון לבראוניס" כך מתחיל ההסבר לאיך מכינים ספייס קוקיס זה
מזכיר לי בדיחה ישנה  "איך מתחיל ספר בישול רומני?", זה לא
רציני ולא מכובד, האם להוצאת הספרים היה מחסור בדפים ולכן היא
וויתרה על הצגת המתכון. ההסבר כיצד מגדלים לא מפורט הרבה יותר
"ישנם שיטות גידול רבות", "נו וה" היו אומרים החבר'ה הרוסים
שלי מה ההמשך?

בסיכומו של הספר מביע הסופר מר ע. כי יבוא היום ושימוש בגראס
יהיה חוקי במחוזותינו, כאשר יגבר זרם המשתמשים וכאשר אלו יתפסו
עמדות מפתח, יכירו סוף סוף המוסדות בגראס, מוזר שפניה נרגשת זו
באה ממחבר אשר בחר לשמור על אלמוניותו וכך גם רוב חברי
המערכת.

הקוראים אשר הגיעו עד כאן עשויים לחשוב כי אני תוקף את ע.סטלן
או את הספר שכתב, יש בכך מן הצדק, אמנם הספר מעלה חיוך על שפתי
הקורא, מעלה בו טעם של מקומות רחוקים, אבל הוא מציב את ציבור
מעשני הגראס בדיוק במקום בו התקשורת רוצה לראות אותם, עייפים
מנומנמים ושקועים בעולמם הפנימי.
לסיכום המלצת הקריאה שלי, קחו את הספר מחברים תדליקו את
הג'וינט ותשקעו לעולם של הזיות לשעה ארוכה, לא שווה בשביל זה
לעבור את חווית הקנייה.