אל תביט ביוסי בעיניים כאלו, הוא מזמן לא כאן.
הוא כבר עבר לספירות אחרות, הזויות.
חי את החיים שלו כמו פרפר, נוגע לא נוגע,
מרפרף כל יום מחדש, מת לעת ליל, ומתעורר לחיים
חדשים למחרת.
אל תביט בו בעיניים שכאלו.
לפעמים אני קורא אותו כמו ספר, ולפעמים לא מצליח
לגעת בנשמתו.
הוא כבר מזמן לא כאן.

יוסי פוקח עיניו לבוקרו של יום.
פוקח עיניים ומחייך אל התקרה.
מחייך אל הקירות, מחייך אל החלון הסגור.
מתמתח ככל יכולתו.
קצות אצבעותיו נוגעות בקצה המיטה.
יוסי חושב על החלום המתוק שחלם.
על הפרח שקטף וקירבו לאפו
להריח את ריח החיים,
ומתוך הפרח עלתה דבורה, ומהגבעול יצא קוץ.
יוסי חולם כל לילה חלומות צבעוניים, ריחניים,
כמו היו הם מציאות,
ובבוקרו של יום מתעורר עם חיוך.
חיוך אל העולם.

אל תביט ביוסי בעיניים כאלו.
יוסי לא יודע היכן מקומו, הוא פשוט חי את חייו.
הוא כבר מזמן ברח לעולמות אחרים.
מתהלך בין קליפות על הכביש כאילו
היו זכוכית,
מביט אל עיניים ולא דרכן,
מביט אל פנים ורואה בהן את היופי
ולא את הכיעור.
אל תביט ביוסי בעיניים כאלו.
לפעמים היית רוצה להתחלף איתו,
אבל רק לפעמים, לחוות מעולמו.

יוסי פותח חלון והאור מציף את פניו.
דגדוג השמש על נמשיו גורם לו לפרוץ
בפרץ צחוק אדיר ולהסתיר עיניו.
"שלום עולם" הוא צועק מבעד לחלון,
וכל ילדי השכונה צועקים אליו חזרה:
"שלום יוסי".
ויוסי מאושר.
עולם אוהב אותו היום.

אל תביט ביוסי בעיניים כאלו.
יוסי מעולם לא פגע באיש,
מעולם לא נגע בזבוב, מעולם לא עשה רע.
כמה שהייתי רוצה לחוות את הטוב שלו.
את התחושה של אמת פנימית נטו.
אל תביט ביוסי בעיניים כאלו,
הלוואי שכולם היו כמותו, ולו רק קצת.

יוסי לובש בגדיו.
החולצה מזכירה לו את מפרש הספינה
בה הפליג אתמול למחוזות רחוקים.
איך חש את רוח הים מלטפת פניו.
נועל נעליו ונזכר בריקוד שרקד עם
נסיכה קסומה בליל אמש.
יוצא מחדרו בצעדי ריקוד קלים
מחולל ברחבי הבית, בין חדרים,
במצב רוח מרומם.
"א ו ה ב     א ו ת ך     א מ א  !!!!!!!"
צועק אל אימו, שעומדת
במטבח ומתבוננת בו בחיוך.
"אוהבת אותך יוסי" , היא משיבה.
יוסי מאושר.

אל תביט ביוסי בעיניים כאלו,
הוא סיפור שאינו נגמר.
הוא יציר כפיים של כל החלומות שלנו,
הוא נולד מהחלומות.
לפעמים יש בהם טוב ולפעמים גם רע.
אבל כמה שאנחנו אוהבים לחלום
ככה אנחנו אוהבים את יוסי.
זה תלוי בכל אחד ואחד.
ואל תביט בו בעיניים שכאלו,
לא מגיע לאף אחד שיסתכלו בו כך.

יוסי יוצא מביתו.
אימו שלחה אותו למכולת לקנות חלב.
"שלום מאיר" הוא קורא לבעל המכולת,
שמטפל בלקוחותיו.
"שלום יוסי" עונה לו מאיר, כשקריצה בעיניו.
יוסי מביט בעולם החדש שאליו נכנס.
"ומה עכשיו?" שואל מאיר וניגש אליו,
מחבק את כתפו בחמימות.
"חלב" הוא עונה ברצינות.
כי ככה זה בעולמות חדשים,
צריך לפעמים להיות רציניים.
אבל מאיר לא ממש נותן לו להרגיש רציני.
הוא לוקח חפיסת שוקולד ונותנה בידיו.
"א נ י    א ו ה ב    א ו ת ך  !!!!!"
שואג יוסי משמחה.
ומאיר נהנה כל פעם מההנאה שקורנת מפניו.
"גם אני" הוא צוחק בבת צחוק טובה.
ויוסי ממשיך בדרכו.
מאושר.

אל תביט ביוסי בעיניים כאלה.
נכון, הוא לא כמו הילדים שלך,
אבל יש בו כל כך הרבה שאין בהם.
הוא עולם ומלואו בדיוק כמוך.
הוא בן אדם.