אסף רבינר / משפטים של קבלה |
כל שיר הוא כמו סכין שנבלעה -
חותך ומשסף את הבשר,
אך לא משאיר שום צלקות נראות לעין.
לוקח עוד גלולה ורודה מתוך חלון הזדמנויות
שממאן להיסגר בתוך ראשי.
בקבוק הוויסקי מתרוקן לו לאיטו לתוך
פיו של משוגע שהוא אני באמצע
חורף של סיביר.
הפחד להיות חופשי מובע
בעוד מבט חיוור של איש ספק רגיש
ספק אדיש שמסתתר מאלוהים בתוך חלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|