|
כל שיר הוא כמו סכין שנבלעה -
חותך ומשסף את הבשר,
אך לא משאיר שום צלקות נראות לעין.
לוקח עוד גלולה ורודה מתוך חלון הזדמנויות
שממאן להיסגר בתוך ראשי.
בקבוק הוויסקי מתרוקן לו לאיטו לתוך
פיו של משוגע שהוא אני באמצע
חורף של סיביר.
הפחד להיות חופשי מובע
בעוד מבט חיוור של איש ספק רגיש
ספק אדיש שמסתתר מאלוהים בתוך חלום. |
|
|
אני לא סוטה,
אני סתם חומד
לצאן!
חרגול מדגים את
שליטתו
האבסולוטית
במילה הכתובה,
לבועז לא נותר
אלא לקנא
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
נמסר שאין הוא
מקנא בכלום
במיוחד לא בשום
דבר ממשפחת
החרגוליים. כוחו
של מחנה החרפרשץ
גדול הוא אך
כאין וכאפס
לעומת כוחה של
הבמה החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.