צריחות ששתקתי, הנאה של כאב.
האם כעת אוכל למסור את ליבי שוב,
לך או לאחר?
פתאום חלק נעלם וזה נדמה כאילו הכל.
הריקנות אוחזת בי בעוצמה.
ורק נר שרב חלבו נשפך על החלון,
מפיץ אור שמבריח את החושך.
לא לתת לנר להכבה...
כל דבר קטן,
משמעותו גדולה בעיניי:
לנסוע במונית על שמך,
למלא תשבץ באותיותיך,
לעמוד מול חנות ולהביט בהשתקפות שלי...
כמו שעשיתי דרך עינייך.
לחשוב עלייך עומד שם ומביט בי יושבת באוטובוס.
לחשוב עלייך עמד מעל המיטה ולוחש לי דברים.
לחשוב עלייך עומד מולי בעיניים דומעות ואומר שאתה אוהב.
מדוע אתה לא כאן? ומה יקרה אם תעלם?
אני
אוהבת
אותך
למרות
הכל. |
