כשפגשתי אותה,
אחרי שנפרדנו,
היא נראתה לי
קצת דהויה,טיפה אפורה.
היא אמרה:"בוא, אני בעיר שלך." ובאתי.
היא נכנסה לאוטו בשתיקה.
היא לבשה ג'ינס וגופיה
וענדה שרשרת של PEACE.
התאהבתי בה.
התאהבתי בה ממבט אחרון.
רציתי לנחם אותה,
אבל לא יכולתי ממש לזוז.
ישבנו בכיכר על רקע של שקיעה קרה
ואכלנו גלידה בטעם שהיא אוהבת.
צחקנו ודיברנו בציניות מרירה,
כדי להרשים אחת את השנייה.
אבל כשעיניה נפגשו בשלי,
עד שעיניה נפגשו עם שלי...
שברתי את כפית הפלסטיק לאלף רסיסים
משיעמום והיא סידרה אותם בצורת לב.
ולפתע היא קרנה בצבעים זוהרים
הלכה ודעכה לה בין צללים אפלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.