תפסיקי לחלום,
די לתמימות.
תתחילי לנשום,
כי זאת המציאות.

תפסיקי לבכות,
על עצמך לרחם.
תתחילי לחיות,
אולי זה ישתלם.

להפסיק זה לא קל,
כי את כבר רגילה.
מי אמר לך בכלל
שיש עוד תקווה?

אז תמשיכי להתייסר,
ותמשיכי לשתוק.
כך יבוא עוד משבר,
ייעלם לו הצחוק.

תמשיכי להתבודד,
להתנתק  מחברים.
זה לא קל להתמודד,
עם שפלות החיים.

ואם פתאום יבוא מלאך,
ויאמר שזה הסוף?
תצא כל השמחה שלך
תיעלם אל תוך הנוף.

העצב יחליק,
מתוך דמעותייך.
אין היכן להחזיק
את עוצמת עינייך.

הרוח חזקה, מול הפנים,
את נושמת עמוק.
עכשיו אין כל בסיס לשקרים,
את עפה רחוק.

תמשיכי, תמשיכי לכתוב לך שירים
תיאוריות חסרות הגיון.
את הרי יודעת שאין מלאכים,
הם נעלמו גם מהדמיון.