את זוכרת את השפתיים שלי על שלך?
את זוכרת את החום גוף שלי עוטף אותך?
את זוכרת את האש בעיניים שלנו?
את זוכרת את הטירוף?
את זוכרת את הירח?
את זוכרת את התירוצים?
את זוכרת את הסוף?
את זוכרת?
את זוכרת את השקט?
את זוכרת איך נשברתי?
את זוכרת איך שברת אותי?
את יודעת ששברת אותי?
את יודעת שהשארת בי חור?
את יודעת איך בכיתי מבפנים?
את יודעת על הכאב שעבר בי?
את יודעת כמה כואב זה לדעת
שאת לא זוכרת ולא יודעת?
ולא אוהבת ולא מרגישה?
רק מנצלת, רק משתמשת, רק עושה מה שטוב בשבילך,
את יודעת כמה זה כואב להמשיך לאהוב אותך כשהלב שלי שבור?
להמשיך לרצות אותך כשהתשוקה שבי כובתה?
להמשיך לרדוף אחרייך כשכל גופי מרוסק?
להמשיך לחשוב עלייך ולחלום עלייך כשראשי מתפוצץ ממחשבות וכאב?
אני מתה מבפנים, את הרגת אותי, בטעות,
לא שמת לב לסכין שאת תוקעת לי עמוק בלב,
ואני, מטומטמת ותמימה, תוך כדי שאני מדממת,
יכולה רק לחשוב שאני לא כועסת עלייך, זאת לא אשמתך,
הלוואי שיהיה לך טוב, אני אוהבת אותך.