א': "טוב נו, אז מה את רוצה ממני עכשיו?!"
ב': "לדבר איתך, דה?!"
א': (מסתכלת בזלזול) "תפסיקי עם הגישה המתנשאת הזאת, בסדר?!"
ב': "תני לי להזכיר לך שאני לא המתנשאת! את זאת שכבר שבוע שלם
לא מוכנה לדבר איתי, ואפילו לא אומרת לי למה! אז אחרי שבוע שלם
אל תקראי לי מתנשאת. תודה." (מסתכלת עליה במבט בוחן)
א': "רוצה שאני יגיד לך למה? כי את כלבה! זה למה!!!" (נאנחת,
מחזיקה את הפנים בידיים, מנסה להרגיע את עצמה)
ב': "יופי! וזה ממש עוזר לי!" (מסתכלת למעלה, דמעות צפות
בעיניים שלה, נרגעת קצת). "אני אסתכן ואשאל... למה אני כלבה?"
א': "כאילו שאת לא יודעת!!"
ב': "לא, מותק שלי, אני לא יודעת!" (קמה, מסתובבת בחדר עם
אגרופים קפוצים, מסתכלת למטה, בעצבים עצורים)
א': "אז פעם הבאה אולי כדאי שתדעי!" (קמה ונעמדת מולה, כאילו
מאיימת עליה)
ב': "אז אני טיפשה! בסדר? לא יודעת! לא יודעת מה את רוצה
מהחיים שלי כבר שבוע!" (מתיישבת על המיטה, ובוכה ברעש, לעצמה.
מסוגרת.)
א': (מתרככת, מתיישבת על הרצפה.) "תקשיבי. את פשוט דופקת
זין."
ב': "א-נ-י?! א-נ-י דופקת זין?!" (מתפרצת, צורחת בלי לשים לב
בכלל) "תסתכלי על עצמך קצת לפני שאת שופטת אותי!! וחוץ מזה
אולי פעם הבאה תבואי לדבר איתי ולא תתנהג כמו ילדה בת שלוש
שלקחו לה את הבובה היפה שלה אז היא כועסת במשך שבוע!!!"
א': (נעלבת. שותקת. חושבת.) "טוב נו, אז מה את רוצה ממני
עכשיו?!"
ב': "לדבר איתך, דה?!" |