היה זה ינואר גשום, השנה הייתה 1983,כאן ביער היה כפר קטן ושמו
"כפר האנשים הסגולים למחצה" בכפר היה בית ספר ובו חצר.
ביום שישי בבוקר יצאו כול הילדים הנחמדים להפסקה הנחמדה, היה
זה שוקי (שהיה מכונה באותו זמן אלכסיס בעל שלושת האגודלים)
שהעלה את הנושא ודן בו עם חבורתו שמנתה שלושה ילדים בלבד,
שוקי תכנן להיכנס למערה המסתורית של ברני הירקרק ולגנוב את
הדוק המוזהב. יש המספרים כי כל מי שניסה לעשות זאת, הוטלה עליו
קללה רבת עוצמה, שגרמה לו לאכול מצה אחת בלבד במשך כל פסח.
בצהרי היום נפגשו כל חברי החבורה הערמומית ושוחחו ביניהם. שוקי
שהיה המנהיג חפץ בדוק המוזהב והחליט לקחת את הסיכון. למרות
שחברי הקבוצה ניסו לעצור בעדו, הוא התעקש. הם אפילו ניסו
להפעיל עליו פסיכולוגיה הפוכה.
כעבור שעה התחילו במשימה. הם הלכו במורד ההר וכשהתקרבו למערה
החליטו לחפור מנהרה שתוביל אותם ישירות אל מתחת לדוק המוזהב.
אך בגלל התכנון הפזיז שנבע מחוסר הזמן, נקלעה החבורה למצב מביך
ובלתי נעים כשהגיעו לתעלת ניקוז הביוב העולמית, וגם  כאשר
ננעלו במחסן של מסעדה תאילנדית בשם "כן זה בשר למה מה חשבת
שזה?". כדי להשתחרר סיגי הצעיר בחבורה היה צריך למשכן את
חתולתו האהובה שקיבל מאימא ליום הולדתו ה14-.
בבכי וביגון רב המשיכו החברים במשימתם, כשסוף סוף הגיעו שמעו
את ברני שנהיה צהבהב עם הזמן עושה עסקה עם גרגמל הפושטק.
בשקט בשקט עמדה החבורה ליד פתח המנהרה וצותתו למזימתם של שני
הרשעים, "אתה תלך תגנוב את כל הדוקים מכל הילדים בעולם, ואז
יהיה לי אוסף הדוקים הגדול בעולם וכולם ירצו לקנות ממני דוקים
אני אהיה סופר מיליונר, ואז אני אקנה את מיקרוסופט, אפשוט רגל
וישאר לי מספיק כסף לקנות בייגלה בקפיטריה ואז אני אהיה מאושר"
זמם ברני, שנהיה כחול מרוב שמחה. "נחמד אבל מה יצא לי מכל העסק
הזה?" שאל גרגמל. "מה אתה רוצה?" שאל ברני שכבר לא היה כחול כל
כך. "דרדס עם חתימה של רביבו" חייך גרגמל. גיחוך קל פקע
מכיוונו של ברני "טוב, נשאר לי דרדסבא אחד יד שנייה במצב טוב
והוא פועל גם על אנרג'יזר" טען ברני.
כעבור מספר דקות חזר ברני עם קופסא קטנה שממנה קפץ לו דרדס קטן
ונחמד. "מה זה סבתא שלי יותר כחולה מזה!!!" צעק גרגמל. "מה אתה
רוצה, אחרי שנתיים בארון זה דוהה מן הסתם! זה או כלום" השיב
ברני בכעס. "טוב רק אם תוסיף כרטיס לסרט
"הארי פוטר ופיקאצ'ו המרדף" ביקש ברני שפקפק בנאמנותו של ברני
העגלגל. "בסדר" שיקר ברני כי לא היה ביכולתו להשיג כרטיס.
שני הממזרים יצאו על גבה של הסנאי המעופף של ברני.
"תראו הם נמלטים!" צעק שוקי. מזל שמוקי בעל האף הארוך ביותר
בין חברי החבורה הצטייד ברובה ציידים, ויירט את הסנאי המעופף
של ברני. ברני וחברו התרסקו. שוקי ניצל את ההזדמנות והתקרב.
"לאן אתם חושבים שאתם הולכים? מנסים לגנוב את כל הדוקים בעולם
מכל הילדים התמימים, אתם לא מכירים אותי, אני משוגע, אני מטורף
אני אהרוג אתכם "השוויץ שוקי. לפתע התחיל מאבק המשולב בדם רב
אבל המריבה הסתיימה בתלישת הזנב העבה של ברני השמנמן שבכה בכי
גדול. החבורה פצחה בשיר מעליב שהלך כך:
"ברני השמן,
בבטן יש לו בן,
איך קוראים לבן,
ברני השמן,
ברני העגול,
הוא כזה גדול,
יש לו את אוסף הדוקים הגדול בעולם,
אבל יש בעיה אחת... הוא אכל את כולם,
כל מי שאת ברני מריח,
מתחיל לצעוק "אתה מסריח""
כולם צחקו וצחקו ואפילו גרגמל הצטרף, רק ברני נעלב ומת בגלל
העצב. שוקי היה שמח כי הצליח לנצח את הרעים. אבל דבר אחד היה
חסר שוקי הרהר לעצמו "הדוק המוזהב אני חייב להשיג אותו השאלה
היא, איך אני אמצא אותו? אני יודע החברה אמרו שהוא אכל את
הדוקים והוא גם כך מת אז אולי אפשר לעשות משהו בנידון אבל,    
הבעיה היא שגרגמל מסתכל" אמר לעצמו שוקי וחיבר חידה מעליבה כל
כך שגרגמל כל כך יכעס שהוא לא ישים לב שהוא פותח את הקיבה של
ברני "הי גרגמל, אתה יודע מה ההבדל בינך לבין איש עם ארבעה
רגלים... שלאיש יש ארבעה רגלים" צחק שוקי. גרגמל התחבא בין
השיחים שמא החבורה תמצא אותו ותצחק עליו גם היא. באותו זמן
החבורה כבר חתכה את ברני והוציאה את קיבתו מלאת הדוקים, הם כל
כך שמחו שחילקו בניהם את השלל והם אפילו נתנו אחד לגופתו של
ברני.
נגמר להם האוכל אז החליטו שהדבר היחיד שנשאר לאכול זה את ברני.
כעבור 3 שעות כשגמרו לסעוד את ברני חזרו לכפר.
כיום שוקי פרש מדוקים והוא בעל תאגיד הענק "חומוס אלכסיס" והוא
חי בוילה בעזה. סיגי קבל משלוח של עצמותיה של חתולתו בדואר.
מוקי נכנס לכלא באשמת רצח מפלץ היערות שהוא חיה מוגנת. גרגמל
אכל את הדרדס המקולקל, חלה ומת מחצבת.