גרונות ניחרים, יושבים בסוכות אבלים,
סכינים שלופות, שיניים חשוקות,
בתא המטען דמעות יבשות ,
וריח שריפה ובשר.
ילדי מכוון קנה מלוטש,
אל קיר הכאב החרב
מאחוריו מסתתרים
פחדיי הישנים, פחדיו החדשים
לאויבי אין פניו, ופניי נעלמו מעיניו,
בין עיוורון לעיוורון, בין סתם לסתם,
זורם הדם, ניקווה לנהרות
וכולם זורמים אל הים,
שאינו מלא,
שאינו מלא,
שאינו מלא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.