אני לא מבין אנשים שמנסים להתאבד...
התאבדות, צעד כל כך משמעותי בחיים, ועדיין, רוב האנשים שמגיעים
למעמד הזה נכשלים, או לפחות טוענים שנכשלו. אני לא מבין את זה.
יש לי תיאוריה, שבעצם אין חיה כזאת "לנסות" להתאבד. ניחא, אם
קפצת מהקומה ה-20 ונחתת על משאית קונדומים שבדיוק עברה, או
דפקת לעצמך כדור בראש וההדף גרם לך לפספס (ולא היו לך עוד
כדורים), או אם כבר מדברים על כדורים, לקחת כמון הגונה והקאת
לפני שהם הרגו אותך. בקיצור, אני לא קונה את המושג "ניסיון
התאבדות". אם ניסית, ורצית, הרי שאת השורות האלה אתה כבר לא
קורא.
טוב, למעשה, גם אני ניסיתי, אם אפשר לקרוא לזה ככה. ואם
ניסיתי, אז נכשלתי (לראיה, השורות הנ"ל), ואם נכשלתי, הרי
שהתיאוריה שלי התפוררה, אז או שאני בור או שאני היפוכריט.
ובאותו נושא, אני בעצם חושב שאם לא הייתי היפוכריט לא הייתי
מנסה להתאבד מלכתחילה. כן, זה נכון. בגיל 19 פתחתי לעצמי את
הוורידים. הייתי כל כך שיכור בשעת מעשה, שפשוט התעלפתי (או
בשפה קצת פחות דרמטית - נרדמתי) הרבה לפני שהצלחתי להקיז לעצמי
יותר מדי דם. בצבא תפסתי כמה פעמים את הגלילון והכנסתי מחסנית,
לראות אם יש לי אומץ. בחופשות סוף השבוע הייתי קופץ לכבישים תל
אביבים סואנים ומסתכל בכוונה לצד השני. התיאוריה שלי הייתה
שנהג תמיד יעדיף לעצור בחריקת צמיגים ולקלל מאשר לדרוס
אותי...מה, כל הבלאגן של לדרוס הולך רגל אידיוט שלא מסתכל, כל
הבירוקרטיה, שלא נדבר על לנקות את האוטו אחר כך...
נו, עוד תיאוריה אידיוטית שמטרתה היחידה הייתה להסביר לסובבים
למה אני קופץ לכביש, כשבעצם אני מת שאיזו משאית תתפור אותי
ותחסוך ממני את חרפת ההתאבדות.
לא קרה. התיאוריה עבדה בצורה מושלמת.
בנסיעות ליליות עדיין קיים הפיתוי לבצע סטיה חדה ולהכנס במשאית
שבאה ממול, סתם ככה, שיכתבו אחר כך בעיתון שהרכב שלי "סטה
ממסלולו מסיבה שאינה ידועה והתנגש ברכב הבא ממול" אבל זה נראה
לי לא יפה, גם ככה הנהג משאית בטח לחוץ להביא את הסחורה ליעד,
ובטח יש לו תיק עם משטרת התנועה מפה ועד ירוחם, אז למה לעשות
לו בעיות?
אם הגעת עד כאן, בוודאי קיימים אצלך כבר הציפיה והסקרנות
לפואנטה של המונולוג הזה.
אז אין פואנטה, סתם רציתי לספר שבגיל 19 עשיתי לעצמי כמה חתכים
בידיים כדי שאוכל להרגיש גאה שגם אני "ניסיתי" פעם להתאבד.
כבר אמרתי שאני היפוכריט?