"אתה בטוח שזה מספר 12?" שאלתי את אסף.
"לא, אני לא בטוח, אולי אתה רוצה ללכת לקנות אטלס ולבדוק?" אסף
תמיד נהיה ציני כשהוא מתרגש. ועכשיו הייתה לו סיבה טובה
להתרגש. גם אני קצת התרגשתי. היינו בדרך למסיבת סווינג. חילופי
זוגות. זה מן טרנד כזה חדש בתל אביב. זה היה קיים פה תמיד אבל
רק בשנה האחרונה הוציאו את זה מהארון לציבור הרחב. זה עניין של
פוטנציאל וגודל שוק. עוברים לשוק ההמונים, שם נמצא הכסף
האמיתי.
למסיבות האלה יש כמה חוקים שצריך להכיר כדי למנוע אי-נעימויות.
למשל, הכניסה מותרת רק בזוגות. בחור ובחורה. הבחור שופך 100$
והבחורה נכנסת בחינם, מן תמריץ לעודד את הבחורות להגיע. יש עוד
חוק שצריך להכיר. אסור להציק שם לבחורות. אם בחורה אומרת לא,
אז זה לא. לא מתחילים לשכנע ולא כלום. לפעמים מגיעים כאלה
מכוערים שיוצאים אחרי ארבע שעות עם זין מפוצץ כי אף אחת לא
נתנה להם.
בשביל אסף זו לא הייתה הפעם הראשונה. הוא הכיר את הבחורה
שמארגנת את כל המסיבות האלה, והיא דאגה לו כשהוא ביקש. הפעם
הוא ארגן לנו כניסה למרות שבאנו שני גברים בלי בחורות.
החניתי את הקטנוע על השביל של הבניין. ירדנו מהקטנוע וסידרנו
את עצמנו. רצינו להיראות טוב.
"איזו דירה?" שאלתי.
הוא הסתכל על כף היד שלו. הכתובת הייתה רשומה שם.
"4" הוא ענה.
"יאללה, בוא ניתן בראש. תזכור, לפחות אורגיה אחת של שנינו עם
עוד שתיים או שלוש, יש?"
"יש. אווווווווו אני חרמן רצח."
"כמה דקות אח שלי, כמה דקות."
עלינו במדרגות. התחלנו לשמוע, או יותר נכון להרגיש, מוסיקת
האוס מתוך  הדירה. כל מדרגה שעלינו דפק לנו יותר הלב. זה די
מביך כל הקטע הזה. הגענו לדלת. אסף דפק לפי איזה קוד שנתנו לו.
מהצד השני החזירו שתי דפיקות, אסף החזיר שלוש דפיקות. זה היה
אמצעי זהירות אחרי סדרת פשיטות של המשטרה על מסיבות כאלה בתל
אביב.
הדלת נפתחה. נכנסנו.
על הספה ישבו שלוש בחורות. שלושתן לבשו חלוקים צבעוניים מבד דק
ומבריק. החלוקים לא הסתדרו עם התפקיד שלהם ולא הצליחו להסתיר
יותר מדי. על הספה הקטנה ישבו שני בחורים. הם היו ערומים כמעט
לגמרי מלבד מגבת שהסתירה את מערכות ההצתה והפליטה שלהם. הם
ישבו שם כמו שני בוקים, כאילו אין לידם שלושה כוסים רטובים
וחמים. הם בכלל באו לראות את ערוץ המדע באיזו אסיפה חברתית של
החוג לפילוסופיה אומנותית.
איך שנכנסנו הרגשתי את הזין שלי נופל. כל הדרך למעלה הוא
התפוצץ לי במכנסיים, אבל הלחץ הרג לי אותו. כל הפרצופים היו
מופנים אלינו, כולם רצו לראות את הסחורה החדשה. נראה לי שמצאנו
חן בעיני הבחורות, הן התחילו להתלחש ביניהן. קיוויתי שהן לא
ראו את הצניחה הפטאלית של את החפירה שלי.
"אהלן חבר'ה, בואו איתי." זאת הייתה המארחת שאסף הכיר. היא
תפסה את אסף ביד ולקחה אותנו לאחד החדרים בדירה. היו שם נרות
מפוזרים בכל החדר, וקטורת בכל מיני ריחות וצבעים מילאה את החדר
בעשן מתוק. על המיטה היו שתי ערמות. אחת של מגבות לבנות
מקופלות יפה בשביל הגברים, והשנייה של חלוקים צבעוניים בשביל
הבחורות.
"את הבגדים שלכם אתם יכולים להכניס פה לארון, רק תקפלו אותם
יפה כדי שיהיה מקום. תשימו עליכם מגבת ותצאו. אם בא לכם, יש פה
ג'וינטים, זה ישחרר אתכם." היא הצביעה על קערית שהיו מסודרים
בה בערך 20 ג'וינטים על הדפנות, ובאמצע הקערית הייתה ערימה של
קונדומים. היו שם קונדומים מכל מיני סוגים. רגילים, מחוספסים,
שחורים, אדומים, צהובים, הכול. היא יצאה מהחדר.
"אחי, נפל לי הזין, הוא לא קם," אמרתי.
"אל תדאג, אחוק דואג להכול, קח תבלע," הוא ענה.
"מה זה?"
"זה ויאגרה. ויאגרה דה לוקס. יפוצץ לך ת'זין."
"תותח, תותח אתה." בלעתי את הכדור. ידעתי שאני יכול לסמוך
עליו.
התפשטנו, קיפלנו יפה את הבגדים שלנו והכנסנו לארון. שמנו עלינו
מגבות.
"אתה מדליק לנו ג'וינט?" אסף שאל.
"כן, תביא לי את המצית מהכיס של הג'ינס," עניתי.
הדלקנו את הג'וינט והתיישבנו על המיטה לעשן אותו. הדלת נפתחה.
נכנסו שתי בחורות. הן היו פצצות ברמות הגבוהות. אחת הייתה
בלונדינית עם חזה ענק והשנייה עם שפתיים מלאות ושיער שחור חלק
עד המותניים. לפי ההבעה הרגועה שלהן, היה נראה לי שהן די
ותיקות בעסק הזה, הן הכירו את הפרוצדורה.
"היי גייז," אמרה הבלונדינית.
"היי בייבס, בואו תיכנסו, יש חומר טוב," אסף ענה להן בקוליות.
הן התיישבו על המיטה. העברנו להן את הג'וינט. התחלתי להרגיש את
הוויאגרה. הייתה פעילות תרמית באזור האגן שלי, וזה היה מהיר
וחזק.
"מותק, מה אתה מגדל פה? רוטווילר?" שאלה אותי הבלונדינית.
"לא חמודה, זה הרוטווילר שמגדל אותי," עניתי לה וחייכתי.
"טוב, אנחנו עוד נראה כמה הוא מאולף."
"הוא יודע לעשות הכול, תסמכי עליי."