מגדלי התאומים נפלו כשהורדתי את המים. אני שונא כשזה קורה. זה
עושה לי רגשות אשם לשבועות. וזה עוד כלום. ערים שלמות נהרסו
ברעידות אדמה בתורכיה כשאני טרקתי את הדלת לחדר שלי ביום
עצבני.
הרי געש התפוצצו בקונגו כשפתחתי בקבוק קולה מנוער יותר מדי.
הכל קורה בגללי ואני בכלל לא מתכוון. אבא שלי אומר לי שאני
צריך להיות יותר זהיר אבל אני אף פעם לא יודע מתי זה יבוא לי.
אני אף פעם לא מוכן. הלוואי שהייתי יודע איך לשלוט בכל הסיפור.
ובכל זאת כולם מאשימים אותי, ושואלם "למה" כאילו שיש לי תשובה.
ועם זה הכי קשה לי להתמודד.

כשטבעה הטיטאניק אני החלקתי במקלחת. היה לי נקע רציני וסדק
באגן, כאבי תופת. אבל אני חשוב שהרבה יותר גרוע לטבוע במים
הקפואים איי שם באוקיאנוס. הרופא חבש לי את הרגל ואמר לי לשכב
במיטה ולא לזוז הרבה. ואני שמחתי. כי כשאני זז הרבה קוראים
דברים רעים.
אז שכבתי במיטה שבועיים והשתדלתי לא לזוז. אבל יום אחד נפלה לי
כוס מים על הרצפה ונשברה. קיוויתי שלא קרה כלום אבל תוך שנייה
שטפו את ברזיל שטפונות איומים. התחלתי לבכות ואבא שלי בא וראה
מה קרה. והוא התחיל לצעוק עלי ולהגיד שאני מגושם ולא זהיר.
ואני הרגשתי מאוד רע ובכיתי עוד יותר. כמו שבכיתי כשהייתי בן
שלוש ונפלתי במדרגות. ואני חושב שזה היה הדבר הכי נורא
שעשיתי.
רדפתי אחרי כדור טניס והחלקתי במדרגות. נפלתי 14 מדרגות ופתחי
את הראש. בינתיים, בזמן שאני יורד 14 מדרגות על הראש פגע מטאור
בכדור הארץ והרג את כל הדינוזאורים.

אני לא משתתף בהתערבויות. ההתערבות האחרונה שהשתתפתי בה הייתה
בגיל 17. התערבתי עם גבי מי ייקח במלחמת העולם הראשונה. אני
הפסדת 100 שקל ובארצות הברית התמוטטה הבורסה.

אני בוכה המון ומרגיש נורא אשם. ואני בכלל לא שולט בכל זה
ועדיין הכל אשמתי.
ומבקשים ממני עזרה לפעמים, אבל אני לא יודע איך לעזור.
הם לא מבינים שזה הכל בטעות. להיות אלוהים זה חרא.