II. Morning Ode
את אגלי החלומות שלא מחתה רכות המשי המזהיב
לוקט בגליו החום הגואה,
המשקיע אותנו בקרב עינוגי השחר.
האש מתכדררת בינות לגופות,
מתפצחים בה קורי השינה.
ובוהק הקרניים, המכסה אותנו בפורצו את שקיפות החלון
לא גוזל ממך את אותו גבול מרנין שאתה מעניק לי,
השומר אותנו בינות יקיצה ותנומה.
© דצמבר 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.