|
צמוד צמודים גופינו
לב אל לב
פה אל פה
אף אוויר לא עובר
ניתקתי לחלקיק שנייה, משאירה
מבט עם שובל כוכבים
נעלמתי -
התחמקתי
ידי על העליונה
עכשיו אני שולטת במסלול
אך כיוונו הוא מה?
שוב צצת וליפפת אותי
בנשיקות, ליטפת ועינגת
ועיניי לחות
מרוב חום ואור השוטפים את
המבוך,
מסונוורת אני עוקבת אחר קרן אור דקה
אל הקצה,
אתה אוחז בי ומרגיע
אך המסלול מטושטש,
פורצת לברוח, להסיר מכשולים
"אל חשש!"
יד משתרעת לגעת בברק
עוד מעט
עוד קצת
והמחסום הוסר
המבוך נפתר
המסלול נחשף - אהבנו עד סף. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.