[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קובץ שירי נעורים, ארספואטיים.




I. בבורדל לזונות אינטלקט


היתה לו חיבה לזונות אינטלקט,
ששפתותיהן גמעו את זב פריו.
לאותן שבהשראתו נשכו בעוז עט
וגנחו רפסודיות מעוטרות דיו.

בתים הוא הקים, יסודות ומדורים
לבורדל לזונות אינטלקט.
עלמותיו על נייר התיזו בבוץ נעורים
והוא לימדן כיצד שורות לשרטט.

תבניות הוא הכתיב אף לי, בהחלט,
אך לשיריי לא התרתי למחול על כבודם.
אני לא הייתי לעוד זונת אינטלקט
לא - אני הייתי למאדאם.






II. אני יודעת לכתוב אס אנד אם
נכתב במקור לשם השוואה לשירי סימבוליזם רוסי בשיעור ספרות 5
יח"ל, ונגנז מכיוון שהחומר לא נלמד, בסופו של דבר


מיטות-מסמרים אסדר בקפידה,
לאורך ולרוחב - כנאצית טובה,
ובשתי וערב אעמיד כמה שיסמלו את ייחודי.

על גחון שירתי אזחל, אשתפדה,
לקהלי אעניק - מופע ראווה,
היטב בנוי על טהרת הכאב האומנותי הדו-צדדי.

אחידות ושופעות - הקהל אוהב את משוררותיו כרויות -
אוזניהן לתביעותיו, ומכמני ידיהן - שותתים מילים.
החצובות והנותרות - כמקשה אחת נעשות זנותיות
ופה אחד מפיקות כולן - אותם מזמורים ערלים.

גניחתי האחרונה - עד כאן.
את כאבי, הגם שאינו מיוחד, אשמור לעצמי.







III. על העונג שבהשחתה


"דחייה עצמית היא אובססיה עצמית, יקירי, ואני עושה כרצוני"
- ריצ'י אדוארדס (מתוך "Faster"/ מניק סטריט פריצ'רז, "The
Holy Bible")



נמאס לי לשורר. פתאום כבה לו הפתיל,
אותו פתיל המחובר כחבל-טבור למוחי הפורה.
עייפתי מלשזור אהבה באנפסט ודקטיל.
לא מחסום יצירתי דווקא, סתם אי-חשק. קורה.

במקום זאת, מתעוררת בי יצירתיות גופנית.
אני מנסה כוחי בהתמכרות לעשבים מבוערים ולמשקאות עתירי קפאין.
אני קופצת על כל הזדמנות לכבד יום צום ותענית,
ומתמוגגת מהעונג שבהריסת עצמי ביודעין.

וכשהנפש המדוכאת שלי מתחילה לקטר,
אני מרגיעה אותה ומדקלמת לה כי, "זוהי רק תקופה.
אני בחורה בשיא נעוריה שלא מוכנה לוותר
על המותרות שבנזקים מועשרים בהנאה צרופה".

אך יותר מכל תענוג פיזי, אני מתענגת
על הצביעות המקסימה של כל אותם רעים, חברים, אוהבים כביכול
המטיפים היטב כי אך רע טמון בכך שאני את גופי הורגת,
אך מעולם לא ידעו כיצד את מות נפשי או אובדן ליבי לשכול.




© נובמבר 2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כוס כוס כוס כוס
כוס כוס כוס
כוס


הומוסקסואל
שחושב ששכנוע
עצמי יעזור לו


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/02 3:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליברטין אי-שם

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה