וקנאתך, באה מן הכאבים.
אך ילד בא,
מאהבה
ואתה באת מילד.
התבין?
כי בדידותך, באה מהפחד.
והפחד, בא מהפרידה.
אך ילד בא, מאהבה,
ואתה באת מילד.
התדע?
ומי, אם לא אמא,
באה אליך,
במגע ידה,
במתק שדיה,
אתה מתגעגע...
אל הצוף.
התגע, כי תשוב?
לאהבה.
לילד.
גם אתה באת מילד.
(סוף "חצי הדרך למיטה",
סוף "אני הלכתי בשדות")
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|