והיא זרעה בי אהבה לחיים
שהולידה אושר מדומה
שנטע בי אשליות
שהיו רוויות טיפות ענני חלומות
אשר האכזבה אותם ייבשה
והכאב אותי מילא
וכל הוויתי התפתתה לרחמים
עצמיים, מדומים, שקרניים,
פתיתי שלג קר כיסו את מרחבי הבנתי
והירוק נעדר, כה נהדר,
והזעקה בי קפאה
ולא הבנתי למה ככה היא הרבה יותר חזקה
ואז הוא בא
בצרחה גדולה
בהארה
מה פתאום הוא בא
השקט.
חושך רצוני
אבדון
וכבר מאסתי
בעצמי המואסת בעצמי
אז הפלתי את החומות
והיא עטפה אותי שוב
בחום
בטוהר
ביופי
ואני נשבית בה
מתמכרת למשהו לא מסודר ורק לי כה מוגדר
וקרני שמש של אמת מייבשים שלוליות של שקר
לא להיכוות
לא להיפגע
לא לשקר
לא לנצל
לאהוב
ולא להתיימר לאהוב
ולראות מה שקיים
ולא מה שאת רוצה שיהא קיים
ולהאמין
יש אנשים שמוכנים לקחת עליהם
למצוץ ממך את כל הרוע
אם את מוכנה לא להיות רוויה ברוע
ולהאמין בעצמך
ולא להטביע את עצמך
ולעשות משהו
ולראות
לפתוח את העיניים
היא למעלה
והיא בך
היא למעלה
והיא בך
היא למעלה
והיא בך. |