|
קח אותי איתך שוב
לכל אותם המקומות
בהם נראית כה עלוב
אך זרחת אלי כאחד המאורות
קח אותי איתך
לבית הקטן ההוא
בו לראשונה עמך
אהבתי לא בכאילו
הבט בעברנו הפרוש
על פני ארץ ועת
כשדמיינתיך כארוס
ואיך כתבנו אהבה בעט
באין ספור מקומות אהבנו
כל-כך הרבה פעמים ראשונות
כה הרבה מאחור עזבנו
כל-כך הרבה אהבה נטשנו
ובעודך מביט, הצץ גם בי
הבט בגעגועי המשתלטים
הבט באהבתי אליך וקנא לי
הבט בחיינו שללא הרף משתלבים
בכה איתי על העבר
על הזמן שהיה פעם
על הילד שלא חזר
ובגללו אין טעם
כה כואב להביט לאחור
אך קשה כמוות ללכת קדימה
וכך אנו חיים, מטר מהבור
שיסיים את הכל
בוא אלי וחבק אותי
אני מרגישה כרגיל
לא תהיה אחת כמותי
שום דבר בי אינו רגיל
תמיד אמרת שאני מיוחדת
תמיד אהבת ללא סייג
תמיד חיינו באהבה מאוחדת
אהבתנו לסוס גדלה מסייח
ולא סתם סוס מוזנח
כי אם סוס כנעני טהור גזע
שדוהר כאילו הוזנק
ללא טיפת יזע
אני שלך תמיד בלילות
בהם אני משתגעת בלעדיך
ולבי דוהר כעדר איילות
ואני עודני מאוהבת בך. |
|
אני פוחד שאמות
בפיגוע.
ערד עזמוביץ
בעוד אחד
מהתירוצים שלו
ללמה הוא לא
יוצא מהבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.