לא! השנה לא יהיה קיץ,
עלים זהובים יכסו את העיר,
את הרחובות והחצרות,
ואותי...
השנה הגשם יתופף על חלוני
במקצב מטריף.
ועתה... דמעות הגשם מבכות איתי את אהובי,
מנחמות, מלטפות את עורי...
וכאילו מתוך חלום ארקוד עם הטיפות השובבות.
אך לא אבכה!
ואז... יבוא השלג הקר,
אקבל את פניו באומץ לב ובכניעה,
לא, לא אפחד ממה שהשלג מביא עימו.
וגם לא אשקר.
אני עדיין כמהה לחום השמש,
לתחושה של קרני החמה מרקדים על גופי,
עדיין...
אך השמש לא תצא אלי,
היא קרה עכשיו,
קרה כמו שפתייך, אהובי,
והשנה לא יהיה קיץ... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.