דוד נניק / סרבנות מצפון |
שפוך על תילי חורבות
של מיתוסים כוזבים
שעיצבו והעציבו ילדות.
שומר ישראל
מזפזפ בין ערוצי החדשות
ומראות הדם משתקפים במראת חדרו
אל מול פני אשתו המוכה וילדיו הרעבים.
רק פה המצפון הוא סרבן
רק כאן נפש יפה היא קללה.
מרוב העוקץ לא רואים את הדבש
ואין רעות ואין אחווה ואין עתיד
ואין תקווה,
אבדה התקווה
בחיסול ממוקד היא מתה
וקול הפיצוץ לא נשמע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|