דוד נניק / סולם לרדת ממנו |
שאני לא
מי שרציתי
להיות
בכיתי
אחר כך שמחתי
נטל
האחריות
ירד
ממני
ונותרתי אני,
הפכתי למוזיקה אירית קופצנית
הייתי תכנית אירוח עם פרסים
גלשתי עם ההרים אל העמק
בלי מסורת עתיקת
ימים לילות
ללא שינה.
המרד במוות של קאמי
קם ועמד אל מול נפשי
או שמא גופי
שיום יבוא ויעלה את צחנת
חיי אשר התמלאו בריחות
העונות המתחלפות
באותה שמחת הרגע
שחווה
האדם
הראשון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|