|
עם רדת החושך עם רדת הלילה
הגיעה העת לומר פה שלום
דמיינתי אולי זה יהיה קצת אחרת
אבל הפנטזיות נשארו בחלום
לאישה שאיבדתי לחבר שאכזבתי
לאנשים שראו בי דברים אחרים
אשאיר את הדרך אותה לא לקחתי
ארוזה וסגורה בקופסת שימורים
לאלה שפתאום ימצאו את הצורך
להרגיש בחסרוני אחרי שאלך
אשאיר את העור ואולי פיקת ברך
כי אין בהם ערך לאן שאלך
לכל מוקירי שחיפשו רק לקחת
את כל מה שהיה אפשרי לי לתת
אשאיר את הקור שהיה לי משענת
אולי הוא יהיה להם ידיד אמת
ולזאת שהחליטה את אורה להסתיר
אחרי שהחזיק הוא אותי בחיים
אין מה להשאיר כי הכל לה נתתי
אבל לא הייתי הנסיך שיקסים
אז אקח את עצמי ואמשיך לי לשמה
למרות שאין מטרה באי-שם
אבל לא נדע עד שנלך כי למה
להיות כאן כשכאן בשבילי כבר נשלם |
|
|
איש אחד נעמד
מאחוריי, וכל
הזמן שמעתי ממנו
"פיססססט..
פיסססט... "
עכשיו, לכו תדעו
איזה טיפוס
מפוקפק זה, ומה
הוא עומד להציע
לי?
לא הסתובבתי.
פתאום קלטתי
שהוא משתין
עליי.
אפרוח ורוד חולק
זכרונות מהטיול
של הלול
ללונדון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.