ילנה גפרוב / העיר לא שלי |
ועיר חרבה, אחד נותר
כי הוא עיוור, פיסח ולבד.
ושכחו אותו...
מרוב הפרא, יופי וחמלה,
העיר חרבה, חומה נותרה
ושערים חזק סגורים
ואין יוצא, כי מת...
ממזרקה זרמים נבעו
הם נעכרו מאז הלכו
ואין עובר שותה ושב
ואין נכנס, כי מת...
ורוח באה ועזבה.
שלווה הציצה ופרשה.
מקום שומם וריק נותר.
והוא נשכח...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|