|
היית כה שקטה בלילה האחרון
עת גופותינו ינקו בראשית
מבטך אמר פרידה ארוכה
מאותה מסיכה שהייתה אני
שתיקתך רעמה בתוכי
כשעזבת
לא חדרה בי מסכת היסורים של ...אחרי
להתהפך עם הכרית שהייתה שלך...ער
רודף אחר הזיכרון
ופנייך על כל משגל |
|
|
בכל האירוע
המזעזע הזה
באולמי ורסאי,
הכי עצוב זה
הסיפור של
הכלה שכל אולמה
חרב עליה.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, לא מתביש
להמציא בדיחות
קרש על נושאים
עצובים
ורציניים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.