רוני שפנר / אומניות לחימה ואש |
עפרו עיניי ולא לפתע
אני צועד לכיוונך, תהום,
אתם יוצאים כעת מסוג של גטו
אבל אני חוזר לגיהנום.
אני נשרף ומחמם אותכם,
ולא תבואו לכבות אותי.
אך לא אשכב כאן,
לא אהיה אורכם.
אכלה בזוהר, זאת אומנותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|