|
מאזין לקולותיהם של אנשים זרים
למקרה שאשמע את קולך.
מביט לחלון הסגור של השכנים
אולי אצליח לראות את צילך.
צווארי מתעגל אל השמים, פי פעור,
מחכה לרכבת אחרונה,
לחלום האוטופיה הגדול,
למפרש באופק ים כחול
מתקשה להאמין,
יופי מלפני מאות שנים.
מתבונן בעוברים ושבים
למקרה שאראה אותך חולפת.
מתקדם לעבר גן העדן
צלליתו של עוד יום עוברת.
אני לא נביא שקורא את העתיד,
אבל יודע מה אני רוצה.
רוצה אותך.
אני מחכה, עדין סופר קדימה
ומתקשה להאמין,
יופי מלפני מאות שנים. |
|
|
אני מורעל אש,
שמתי את הנשמה
שלי בצבא.
שלחו אותי לבה"ד
1, זרקו לפח
שלושה חודשים
מהחיים שלי על
בולשיט
פסודו-מנהיגותי,
ועדיין נשארתי
מורעל, ואף אחד
לא מתלהב מזה.
עכשיו שולחים
אותי להשלמה
חילית, עוד
שלושה חודשים של
בולשיט
פסודו-מקצועי.
אני רוצה לשאול
מעל ריבועי הבמה
- שאול מופז,
אין לך לב?
- אחד, מורעל
לשעבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.