הכל התחיל כשפגשתי אדם עם עיינים שקופות, הוא הסתכל עלי וידע
הכל. זה קצת הדאיג אותי בהתחלה והתחלתי לחשוב על זה...
איך מסתכלים לבן אדם עם עיניים שקופות, בעיניים? זה גורם לך
לחשוב ולתהות איך זה שהוא מסתכל לי בעיניים ורואה הכל, את כל
המחשבות, בלי סיווג, אורגינל, את הטובות, הרעות, אוהבות,
שונאות. אני חושב והוא רואה. אבל הקטע הכי מרגיז בכל הסיפור
הזה שכל הקטע עם העיניים השקופות רק גורם לך חשוב עוד, וכמובן
שהוא רואה אותן, מן מעגל כזה שלא נגמר, אני חושב והוא רואה.
ולסיום, מחשבה אחרונה לאוסף... אחרי כל הדיבורים ומחשבות הללו
עם מה נשארתי בתכלס, עם עצמי, עם המחשבות שלי ובן אדם שמכיר
אותי יותר טוב ממני!