|
ביום זוהר של חול
אני פוסעת בשדרת העצים המוצלת.
דגיגי אור מנמרים את המדרכה שתחתיי,
מתבלבלים בלהקות מכאן לכאן.
אני פוסעת בטוחה ושלווה
לראשונה מזה זמן רב.
השמש שוב אינה צורבת
רק לוטפת בחומה. |
|
|
ידעתי שזה יקרה
לי ! ארבע שעות
אני לוחץ על
ה"תביא יוצר"
כדי לראות את
השם שלי, ואיך
שהוא עלה,
הקלקתי שוב...
פודל הולך לישון
עם דמעה בלחי
שמאל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.